החלטה בתיק בש"א 156329/06

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 26.12.05, במעמד צד אחד ובהעדר הגנה.

1.       ביום 17.5.05 הגיש התובע לבית משפט זה כתב תביעה כנגד הנתבעות בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כרוכב אופנוע בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 3.12.01. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, ונקבעו לתובע 5% נכות.   

2.       ביום 24.5.05 בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה לנתבעת מס' 1 (להלן - " המגן") במשרדיה אשר ברח' היצירה 3, פתח תקווה. משלא הוגש על ידה כתב הגנה במועד שנקבע בהזמנה לדין, ואף לא הוגשה בקשה כלשהיא להארכת המועד להגשת כתב הגנה, הגיש התובע ביום 26.10.05 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה במעמד צד אחד, כנגד הנתבעת 1, על סך 742,743 ש"ח. את בקשתו תמך התובע בתצהיר להוכחת נזקיו.

3.       על יסוד האמור בכתב התביעה ובתצהיר התובע, ומאחר ולא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 1, נעתרתי לבקשתו וביום 26.12.05 ניתן כנגד הנתבעת 1 פסק דין המחייבה לשלם לתובע פיצויים בסך 100,000 ש"ח בצרוף שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. הבקשה שלפני עניינה ביטול פסק דין זה.  

4.       בכותרת הבקשה צויינו הנתבעים (ולא רק הנתבעת 1) כמבקשים, אף שבגוף הבקשה נטען כי היא מוגשת על ידי המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול" (להלן: "מבקשת") ולא על ידי הנתבעות, המגן חברה לביטוח בע"מ ואבנר - איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (להלן:  "הנתבעות") זאת בשל הסדר הקיים בין המגן לפול בכל הנוגע לכיסוי ביטוחי בתביעות בהן מעורבים אופנועים ורכבים דו גלגליים.

5.       עד למועד מתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין, עוכב ביצוע פסק הדין.

טענות המבקשת

6.       המבקשת טוענת הן בבקשה והן בתצהיר המצורף לה, כי בשגגה לא הוגש על ידה כתב הגנה במקרה הנדון. היא איננה מתכחשת לעובדה שכתב התביעה נמסר לה כדין ובמועד. לטענתה, מיד עם קבלת כתב התביעה לידיה, החלה שוקדת על איתור ואיסוף חומר הנחוץ להגנתה כגון: תיעוד רפואי, תיק משטרה, תיק במוסד לביטוח לאומי. למרות זאת, מחמת טעות בתום לב שנוצרה עקב העברת הטיפול בתביעה מ"המגן" ל"פול", כתב התביעה תויק במקום שיועבר להמשך טיפול על ידי עורך דין, והגשת כתב הגנה.

7.       פרט לכך, מלינה המבקשת על שבא כוח התובע לא פנה אליה  בטרם נקט הליך כה קיצוני של בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.   

8.       נוסף על אלה, לטענת המבקשת נפלו פגמים פרוצדוראליים בהליך הבקשה למתן פסק הדין, באי הגשת ראיות לעניין קיום הכיסוי הביטוחי והנזק.

9.  עוד טוענת המבקשת כי על פי ההלכות המשפטיות, המגמה הנוהגת היא להעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה והנטייה היא לאפשר ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט.

טענות המשיב

10.     המשיב מצדו טוען כי אמנם בדרך כלל נטיית בית המשפט תהיה להיעתר לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ובהעדר הגנה, אך המקרה דנן הנו יוצא מן הכלל מאחר וכתב ההגנה לא הוגש מתוך זלזול בבית המשפט ובהליך המשפטי ומשום כך אין להיעתר לבקשה. לטענת המשיב, מן הבקשה ומן התצהיר המצורף לה עולה כי מרגע שהועבר הטיפול בתובענה מהנתבעות למבקשת, חדלו הראשונות לעסוק בנושא ואף לא טרחו לבדוק היכן עומדים הדברים ובאם הוגש כתב הגנה אם לאו, זאת חרף העובדה שהן הנתבעות בתובענה דנן והאחריות בפני בית המשפט מוטלת על שכמן.   

11.    בנוסף, טוען המשיב כי היעתרות לבקשה לביטול פסק הדין משמעה חזרה לנקודת המוצא ולניהול הליכים משפטיים מראשיתם לצורך בירור התובענה ויש בכך כדי להסב לתובע נזק  כלכלי ואף נפשי. לטענת המשיב, הנזק שיגרם לו מקבלת הבקשה גדול לאין ערוך מהנזק שיגרם למבקשת מדחייתה, זאת בשל היותה גוף עתיר ממון.  

דיון

12. כאמור, ההחלטה נשוא בקשה זו ניתנה במעמד צד אחד; קיימים שני מסלולים לביטול  החלטה מעין זו: המסלול האחד, ביטול "מתוך חובת הצדק" עוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה. המסלול האחר, ביטול על פי שיקול דעת [ראו: זוסמן, סדר הדין האזרחי (ירושלים 1995) עמ' 737-738].

אינני סבורה כי נפל פגם בפסק הדין שבעטיו יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. גם המבקשת אינה טוענת זאת, אלא בחצי פה. מכאן, שהמסלול הרלוונטי הוא ביטול על פי שיקול דעת. המבחן לכך הוא כפול: על בית המשפט לבדוק את סיבת המחדל - הסיבה שבשלה לא הוגש כתב ההגנה, אם לא נבע הדבר מזלזול בהליכי בית המשפט. אך אין זה העיקר, המבחן השני, של בחינת סיכויי ההצלחה  כי ההגנה אכן תתקבל, הוא העיקר  [ראה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 282-283].

סיבת המחדל

13. טענת המבקשת, הן בבקשה והן בתצהיר המצורף לבקשה, היא כי כתב ההגנה במקרה הנדון לא הוגש מחמת טעות וזאת חרף העובדה שהמבקשת החלה בהליכים לבירור חבותה.

אין אני סבורה, כטענת המשיב, כי יש לראות בכך משום זלזול בבית המשפט ובהליך המשפטי  בייחוד כאשר מדובר בחברה גדולה המטפלת בתביעות רבות וטעות אנוש מעין זו אינה בלתי סבירה ולא על שום כך ייפול דבר. מכל מקום, על מחדלה של המבקשת מלהגיש כתב הגנה במועד, והעיכוב שנגרם כתוצאה מכך בבירור התביעה, ניתן לכפר בפסיקת הוצאות הולמות.

סיכויי הצלחה

14. בדרישה להראות 'סיכויי הצלחה', אין הכוונה לכך שעל המבקש להראות הגנה איתנה ובטוחה אלא די שיראה כי ההגנה אפשרית. סבורתני כי עלה בידי המבקשת להראות קיומו של סיכוי שכזה: טענותיה בדבר ספקות בעניין עצם ארוע התאונה לאור פנייתו המאוחרת של המשיב לטיפול רפואי והיות התאונה תאונה עצמית, ההבדל בין מספר הרישוי המופיע בכתב התביעה מול המספר המופיע באישור המשטרה ובהודעתו של המשיב במשטרה, קיומן של חבלות קודמות העשויות להשליך על גובה הנכות שנקבעה במל"ל - בכל אלא יש כדי לעורר הגנה אפשרית ולהשליך על גובה הפיצוי הראוי להפסק למשיב.

זכות הגישה לערכאות

15. גם מבחינת המדיניות המשפטית הרצויה, סבורה אני כי יש לאפשר למבקשת להתגונן מפני התביעה. רבות נכתב על חשיבותה ועליונותה של זכות הגישה לערכאות בהיותה זכות יסוד, ממנה נובעת מגמת בית המשפט לשקול בחיוב בקשות לביטול פסקי דין והחלטות שניתנו במעמד צד אחד מתוך רצון להגשים, הלכה למעשה, את זכות הגישה לערכאות. [ראו: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון (נח) 491. ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי פ"ד (ח) 395, ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, עמ' 204-203] 

16.   אשר על כן, הנני סבורה כי המבקשת עמדה בשני התנאים המצטברים הדרושים לביטול פסק הדין, לפי שיקול דעת בית המשפט.

בשולי הדברים אוסיף, כי יש לדחות את טענות המבקשת בדבר פגמים פרוצדורליים שנפלו בבקשה למתן פסק דין. המשיב צרף תצהיר להוכחת נזקיו, והתצהיר עמד בפני בית המשפט בבואו לשקול את סכום פסק הדין. מעבר לדרוש אוסיף, כי על פי תקנה 97, הדרישה להוכחת הנזק אינה דרישה מנדטורית, ואף היא נתונה לשיקול דעת בית המשפט "מטעמים מיוחדים שיירשמו".